אחרי חודשים רבים בהם ימי שישי היה יום עבודה, סוף סוף היה לי שישי חופשי!. בחרתי להעביר אותו באחד המקומות האהובים עליי מאז ומתמיד- שוק הפישפשים ביפו.
אני מגיעה בסביבות 8 בבוקר (כשעדיין לא חם מידי), לבד בלי מלווים, יש לי את הקצב שלי בשוק והוא מ-א-ד איטי.
מצוידת במצלמה, בגדים נוחים למדידה,נעלים נוחות ומתחילה בשיטוט / חיטוט.
הפעם החוויה שלי לא הייתה נעימה- השוק איבד מבחינתי את האופי שלו, היופי שלו, וגם מציאות כבר אין.
אני מגיעה בסביבות 8 בבוקר (כשעדיין לא חם מידי), לבד בלי מלווים, יש לי את הקצב שלי בשוק והוא מ-א-ד איטי.
מצוידת במצלמה, בגדים נוחים למדידה,נעלים נוחות ומתחילה בשיטוט / חיטוט.
הפעם החוויה שלי לא הייתה נעימה- השוק איבד מבחינתי את האופי שלו, היופי שלו, וגם מציאות כבר אין.
לא דיברתי עם המצולמים בתמונה
בשנים האחרונות פעלה עיריית תל אביב לניקיון השוק והוספת בתי קפה ומעצבים במתחם. בהתחלה השינוי היה חיובי וחינני אבל נדמה כאילו מישהו שם שכח מה תכליתו של שוק הפישפשים. התמהיל בין חדש וישן השתנה ויש יותר מעצבים ובתי קפה מפישפשים.
מוסד כמו "ציפי סיקסטיז" כבר לא נמצאת שם. את צביקה מהרהיטים פגשתי שסיפר שעיריית תל אביב העלתה את מחירי השכירות והארנונה בשביל שיכנסו "צעירים" וככה האנשים שנמצאים שם כבר 30-40 שנה מוצאים את עצמם עוזבים או מעלים מחירים.. או כמו שהסביר לי אחר, הופכים את שוק הפישפשים "לנווה צדק 2". מגיעים אמנם הרבה תיירים, אבל תיירים לא קונים רהיטים. ואני רוצה להמשיך ולקנות רהיטים רק אצלם.
משם המשכתי לחנויות הקטנות בצידי הרחוב וגם בהן המחירים הפכו לגבוהים כל כך בלי פורפורציות.
אין שום סיבה בעולם שאהיל ישן יעלה 4500 ש"ח כי "צריך לנקות כל כדור קריסטל בנפרד ועושים את זה באירופה"..נו באמת, אני וחבילת מגבונים נסתדר טוב ביחד בניקוי האהיל.
גם בובות ישנות גלויות וצלחות פתאם עולות כמו טנק דלק מלא!
בגזרת הבגדים נרשמה הרמת גבה מטורפת..אפילו בתוככי השוק עצמו בגדי יד שניה יצאו לחגוג..שמלות מתחילות ב 300 ש"ח כשהתירוץ לרמת המחירים הוא: ככל שהשמלה ארוכה יותר כך המחיר שלה גבוה יותר, ככל שהשרוולים של השמלה ארוכים יותר כך גם המחיר שלה עולה"! ועל זה כל מה שיש לי להגיד זה מה?????
הצדיקה היחידה שהשאירה את חוויות קניית הבגדים בשוק הפישפשים להנאה היא גברת "אליסה בארץ הפלאות" אצלה מצאתי 2 שמלות כשמחיר כל אחת 80 ש"ח והמחירים בחנות מתחילים ב 10 ש"ח.
המקום השני היחיד בו מצאתי "מציאות" הוא דוכני הריצפה שנמצאים שם בימי חמישי ושישי, הבת שלי הייתה מאושרת מבבושקה חדשה שנוספה לה לאוסף.
אני לא מאשימה חס וחלילה את הסוחרים בשוק, הם רוצים וצריכים להתקיים ולאור ההעלאות האחרונות אין להם ברירה.
הייתי שמחה לראות את השוק חוזר למתכונותו הישנה עם תמהיל נכון בו יש מעט מעצבים ובלי בתי קפה בהכרח, בשבילם יש מספיק מקומות בעיר תל אביב.
היה לי עצוב ביום שישי. נזכרתי בימים בהם עם בטן ענקית של חודש שביעי חזרתי הביתה כשבידי נברשת ענקית כבדה שבזכותה שכבתי אחר כך בשמירה חודשיים.
את הנסיעות לציפי סיקסטיז שהיתה תופרת את מכנסי הפדלפון הכי אופנתיים בארץ, גם כשהם כבר לא היו באופנה:-).
אז שוב אני יוצאת פה בקריאה "תחזירו את שוק הפישפשים ביפו להיות שוק- ולא אזור של מעצבים ובתי קפה.!"
מה דעתכם?
הבלונדה